זכרונות מאפריקה

בצעירותי, חשבתי שיום אחד אגדל להיות ג'ודי קוב. האהבה לצילום יחד עם הביקורים במקומות ברחבי הגלובוס (…ותודה להוריי, ולעבודות שלהם, שהביאוני עד הלום, כלומר, עד שם) התאימו בול לפנטזיה הזאת. כשגדלתי קצת, הבנתי שרוב הזמן אני מעדיפה את המיזוג בסטודיו, ושלשכב בבוץ, בקור, בחום, בשלג, מוקפת ביצורים רוחשים בלתי מזוהים זאת בד"כ לא כוס התה שלי, אם כי, כבר היו מקרים שחרגתי ממנהגי המפונק בשביל פריים.

לפעמים, כל מה שצריך הוא להיות במקום הנכון, בזמן הנכון.

ב2003, בדרום אפריקה, צלמתי את הפריים הזה, שפשוט התרחש מול העיניים. תקתקתי כמה פריימים עם הSLR שלי אז, EOS 5 (כן, אין D, זאת היתה מצלמה עם הדבר הזה… נו… פילם).

חודשיים אח"כ לערך, בקייפטאון, עם פוינט אנד שוט דיגיטלית ראשונית (בלשון המעטה, האיכות ניכרת מכל פיקסל), צילמתי את הפריים הזה:

כל אחד והנשיונל ג'יאוגרפיק שלו.

3 תגובות בנושא “זכרונות מאפריקה”

  1. רק עכשו ראיתי שהקדשת מקום בבלוג שלך לזכרו של ג'יגר המתוק שלנו. אני כל כך מתגעגעת אליו:(

  2. Hey Odelia
    Whats so special about South Africa,yes there are many animals down there but there are so many here in our own nature reserve -Israel. Anyways you wonder who am I, so I will riddle you this
    Find your namesake me desire and you shall know where I am from without much tire
    No winner prize other than a surprise

  3. The animals aren't special (even though I like’em), this specific frame was, still is. In Hebrew the post makes sense.

    I'm too old for riddles, but I think I have a clue. Oh, well… (נו שוין)
    שנה טובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.